ופש"ר 2821-09 בן ידידיה נ' הכנ"ר
|
פש"ר בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
2820-09
13.2.2013 |
|
בפני : אסתר נחליאלי חיאט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אריה בן ידידיה 2. מזל בן ידידיה |
: 1. עו"ד שי סימון 2. נאמן 3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א |
| החלטה | |
החלטה
הנאמן הגיש בקשה לקבוע מועד לדיון בעניין חלוקת הכספים לנושים.
הטעם לכך הוא פניית הנושה, בנק דיסקונט, נושה רגיל- שלזכותו היה רשום עיקול, לקבוע כי הנכס שמומש בהליכי הוצל"פ על ידי הנושה המובטח, נעשה רק מזכויותיו של החייב ולא של החייבת, ועל כן חלוקת הכספים לנושים צריכה להיעשות בהתאם לתמורה שהתקבלה בקופת החייב כתוצאה ממימוש הנכס.
אלא שלא כך פני הדברים, שכן תיק ההוצל"פ (01-88301-08-3) שניהל הנושה המובטח (בנק לאומי) בלשכת ההוצל"פ היה בגין חוב של שני החייבים שנטלו הלוואה שהובטחה ברישום משכון על הנכס שמומש. הנושה המובטח מימש את הבטוחה שנרשמה על זכויות שני החייבים בגין ההלוואה שכאמור נטלו שניהם, וזאת בהתאם לזכותו בדין, הן בהתאם לסעיף 20 ב לפקודת פשיטת רגל והן בהתאם להלכת גרבש.
לאחר מימוש הנכס על ידי כונסת הנכסים שמונתה על ידי הנושה המובטח, בלשכת ההוצל"פ הוריתי, עוד ביום 8/3/10, להעביר לקופת הכינוס של שני החייבים את היתרה "לאחר מימוש הנכס של החייב ואשתו ולאחר כיסוי הלוואת הבנק והוצאות המימוש", בהיות זכויות החייבים בנכס שוות.
בית משפט של פש"ר אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שנתקבלו במסגרת הליכי המימוש בלשכת ההוצל"פ, ואף אינו משמש 'כוח מאסף' של כל המחלוקות המתעוררות בשלבים שונים של הדיון בלשכת ההוצל"פ.
ככל שהיה לנושה הרגיל טענות נגד מימוש הבטוחה על ידי כונסת הנכסים שמונתה במסגרת הליכי ההוצל"פ למימוש הבטוחה, היה עליו להביאם לפני ראש ההוצל"פ שדן במימוש הנכס על ידי הנושה המובטח. את טענותיו לזכותו של הנושה המובטח לממש הנכס חרף העיקול שהטיל הנושה הרגיל עובר לרישום המשכון, היה להביא לפני ראש ההוצל"פ, ולא בחלוף למעלה משנתיים לאחר שכונסת הנכסים כבר סיימה המימוש וקבלה את כספי התמורה בגין הבטוחה.
מכאן ששלב שאלת מעמד הנושים וזכותם למימוש הנכס חלף עבר לו זה מכבר וככל שהיה מקום להעלותו, (אם בכלל) היה על הנושה, (בנק דיסקונט) שאינו נושה מובטח, ולשטענתו רשם עיקול עובר לרישום המשכון, להביאו בפני ראש ההוצל"פ בשלב המתאים, קרי, בטרם איפשר ראש ההוצל"פ מימוש המשכון.
מעבר לצורך אציין, כי ממילא עיקולים שהוטלו עובר לצו הכינוס מעוכבים, אבל אין לי צורך להיכנס לשאלה זו שהיתה יכולה להיות רלוונטית לפני ראש ההוצל"פ עת בדק את שאלת מימוש הבטוחה ועדיפותה על פני עיקול שרשם הנושה הרגיל.
מכאן שאני דוחה את הבקשה, ואני מורה לנאמן שלא לעכב את חלוקת הדיבידנד לנושים הרגילים שתביעות החוב שלהם אושרו.
ניתנה היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|